החלטה בתיק ע"מ 1972/10

העורר מצוי במעצר מזה כשבעה חודשים, כאשר נעצר עד תום ההליכים בתאריך 5.1.10 (החלטה שעמדה בערר, ע"מ 1108/10).

לעורר מיוחסות שלוש עבירות של סחר בציוד מלחמתי, אשר בוצעו כולן בשנת 2007 וכללו קבלת חמישה ארגזי כדורים, אקדח ורכישת שני רוס"ר M16.

בתאריך 1.7.10 נדונה בקשת הסנגור לעיון חוזר על ידי בימ"ש קמא. בקשה זו נדחתה לאחר שביהמ"ש הגיע למסקנה כי אין בהתמשכות ההליכים עד כה כדי להצדיק את שחרור העורר. בעניין זה ציין ביהמ"ש כי אמנם חל עיכוב בהוצאת תעודת חיסיון, אך אין בכך כדי להצדיק את שחרור העורר, על רקע מספר דחיות שנגרמו כתוצאה מהיעדרות הסנגור ואף לאור העונש הצפוי לעורר אם יורשע בדינו.

הסנגור מבקש לתקוף החלטה זו במסגרת הערר הנוכחי. לגישתו, מחדל התביעה בהוצאת תעודת החיסיון, המלווה באי הודעה על קיומו של חומר חסוי כאמור וכן באי מסירת מלוא חומר הראיות, הצדיק את שחרור העורר. כך ציין הסנגור כי כתוצאה מאי הוצאת תעודת החיסיון הופסקה חקירתו של העד המרכזי וכלל לא ברור מתי תתחדש, שכן על אף שחלפו כחודשיים מאז החקירה האמורה, טרם נחתמה תעודת חיסיון כאמור. זאת ועוד, טען הסנגור כי טעה בימ"ש קמא בנוגע להיעדרותו הנטענת משני דיונים והמדובר לכל היותר במקרה אחד בלבד. בנסיבות אלה, ובשים לב לעובדה שהעבירות בוצעו לפני כשנתיים וחצי, סבר הסנגור כי חל שינוי בנקודת האיזון בין האינטרס הציבורי לבין זכות העורר לחירות, ובמצב הנוכחי יש לשחרר את העורר בתנאים מגבילים. לבסוף, טען הסנגור כי בתו של העורר צריכה לעבור ניתוח לב והיא מבקשת כי אביה יהיה לצדה בניתוח קשה זה, עובדה המחזקת את הצורך בשחרור כאמור.

התביעה הצבאית מתנגדת לערר. לטעמה, גם אם ארעה תקלה בנוגע להוצאת תעודת החיסיון, זו אמורה להיחתם בקרוב. מכל מקום, אין בתקלה זו כדי להצדיק את שחרור העורר, אשר מסוכנותו לביטחון האזור לא השתנתה. בעניין זה הדגיש התובע את העובדה שעד כה חלפו אך שבעה חודשים מאז המעצר, בעוד העורר מואשם בעבירות חמורות של סחר בנשק, כשלחובתו חמש הרשעות קודמות וכן מאסר מותנה בר הפעלה.

אין ספק כי התנהלות התביעה בתיק הנוכחי מגלה שורה של פגמים חמורים. ראשית, התביעה לא טרחה לעדכן את הסנגור בדבר קיומו של חומר ראייתי שלא הועבר לעיונו ואשר קיימת כוונה להוציא לגביו תעודת חיסיון. לא זו אף זו, כי תעודת חיסיון כאמור לא נחתמה עד למועד שנקבע לשמיעת עדותו של העד המרכזי בפרשה, אשר נראה שהחומרים החסויים מתייחסים אליו באופן נרחב.

בכך הפרה התביעה את חובותיה הבסיסיות כלפי העורר (ראה ב"ש 2426/09, חאמד נ' התוב"ץ). כתוצאה מההתנהלות האמורה נגרם עיכוב משמעותי בשמיעת התיק ובכך נפגעה זכותו של העורר כי משפטו יתברר במהירות האפשרית.

כל אלה, עשויים להצדיק במקרים המתאימים שינוי או ביטול החלטת מעצר (ראה ב"ש 3429/09 התוב"ץ נ' דאגר, ע"מ 1712/10 עוואד נ' התוב"ץ)

אלא שאת הפגמים האמורים והשפעתם במישור תוקפה של עילת ונחיצות המעצר יש לבחון על רקע כלל השיקולים והנסיבות הרלוונטיים.

במקרה האמור יש, על כן, להניח על כף המוזנים השנייה את מהות העבירות, המלמדות ללא ספק על מסוכנות לא מועטה לביטחון האזור. כן יש להתחשב בעברו הפלילי המכביד של העורר בתחום עבירות הפח"ע והסחר בכלי נשק.

במסגרת השיקולים הסותרים האמורים, התבלטתי לא מעט מהי המסקנה הראויה במקרה הנוכחי. ואכן, על אף שנטיתי תחילה להורות על שחרור העורר ולו מתוך מטרה להבהיר לתביעה את חומרת הפגיעה בזכויותיו של העורר להליך הוגן ומהיר, בבחינה רחבה יותר של כלל השיקולים המנחים אותנו בבקשות לעיון חוזר מעין הבקשה הנוכחית, מתוך התחשבות בסיכון הביטחוני המשמעותי העלול לצמוח כתוצאה משחרור העורר ולאור תקופת המעצר הכוללת עד כה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערר בשלב זה.

אגב כך אציין כי לנוכח העדר תיעוד רפואי הולם, איני מתייחס בהחלטה זו לעילה לעיון חוזר או לשחרור לפרק זמן מוגבל העשוי לנבוע ממצבה הבריאותי של בת העורר ומהצורך שתנותח. אשר על כן, במידה ויקבע מועד לניתוח ויוצג תיעוד רפואי מתאים, פתוחה הדרך בפני הסנגור להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר על רקע זה.

ניתנה היום, 25 ביולי 2010, י"ד באב התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: עא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: